אף אחד לא הצטרף אלינו לאכול פנקייקים! מאוד מאכזב. נאלצנו לאכול בעצמנו, ואחרי שגמרנו לאכול רציתי להציע פנקייקים לאנשים אחרים, אבל עילם בדק כל אחד מהם באופן אישי…
קצת נעלבתי מזה שיש שלטים בפאבים, שמבקשים לא לקחת את זה באופן אישי- אבל אנשים שנראים מתחת לגיל 25 יתבקשו להציג תעודה מזהה- וממני לא ביקשו תעודה אפילו פעם אחת! מה, אני נראית יותר מ-25?!
היום הצלחנו למרוח את הזמן ביעילות מרשימה. יצאנו מהקמפינג ב-11, אחרי ארוחת בוקר טעימה, והתחלנו לנסוע מערבה לכיוון ארתור'ס פאס. הכביש שנסענו עליו נקרא inland scenic road, והוא באמת יפה, אבל חיפשנו משהו מעניין לעשות בדרך, כי עמדה בפנינו נסיעה של כ-3 שעות. נכנסנו ל- i-site בדרך לשאול מה אפשר לעשות, והאישה הנחמדה שעבדה שם אמרה לנו שתכלס אין כאן כלום- רק דרך יפה…
עצרנו ליד נחל נחמד, לאכול ארוחת צהריים ולהתאמן (שוב) בהקפצת אבנים. זה איזור עם רוחות חזקות, ולאבנים זה דווקא עוזר, תומר הצליח להקפיץ 9-10 פעמים בעזרתה.
אחר הצהריים הגענו לקאסל היל, איזור של סלעים מגניבים. כאן צילמו חלקים מהסרט נרניה, בסצנת הקרב בסוף הסרט. כולנו נהנינו לטפס על הסלעים, מעיין כרגיל אלופת הטיפוס. אפילו עילם הצליח לטפס על חלק מהסלעים, והתרוצץ עליהם בשמחה, תוך שהוא גורם להוריו לסדרה של כמעט-התקפי-לב. בילינו שם שעה ארוכה, ואז המשכנו בנסיעה לכיוון המעבר.
היום בפעם הראשונה וכנראה גם האחרונה, אנחנו ישנים מחוץ לקמפינג מסודר. זה לא ממש קמפינג חופשי, אלא אתר של ה-doc (רשות שמורות הטבע המקומית), יש כאן שירותים ותאורה- וזהו. אז אין היום מקלחות או טיפול בקראוון, אבל גם אין אינטרנט או מטבח. ברגעים אלה ממש תומר מבשל במטבחון הקראוון הקטנטן, ותוך כדי גם עוזר לילדים בשיעורי הבית, הוא מולטיטסקינג להפליא!
מחר אנחנו מתכננים לטייל לאורך המעבר ולבקר בכמה מפלים. בערב נגיע לחגיגות השנה החדשה בכרייסטצ'רץ', וגם ניפגש עם חבר של תומר מהעבודה שעושה כאן דוקטורט (אולי הוא יצליח לשכנע את תומר שלי לעשות כמוהו… הלוואי… ממש לא מתחשק לי לחזור).
לילה טוב!
משפחת פלג מטיילת בניו זילנד 