הבוקר הצלחנו לקום בקמפינג- חופש שלנו, שאין בו שום התארגנות עם הקראוון- רק התארגנות בוקר אנושית- ועדיין יצאנו כמעט בעשר. נראה לי שאנחנו אלופים בהתארגנות איטית, חבל שזה לא ענף אולימפי..
כל הלילה ירד גשם, וגם הבוקר לא היה מהבהירים ביותר, אפרורי ומטפטף. בכל זאת, עברנו במרכז המבקרים כדי לקבל המלצות למסלולי טיול שווים, וגילינו שאחד המסלולים מתחיל ממש משם. לבשנו מעילי גשם ויצאנו לדרך.
זה היה מסלול קצר למפל קטן, ומשם טיפוס לתצפית על מפל יותר גדול. מהתצפית ירד שביל צר וקטן לכיוון הנחל, ירדנו בו והילדים מיד יצאו לטיפוס סלעים לכיוון המפל. איתי ומעיין הגיעו ממש עד אליו, ועילם, בליווי צמוד של תומר, הגיע רחוק למדי. נעמה נשארה על החוף, ואני טיפסתי קצת, רציתי להגיע לתומר לקחת ממנו את המצלמה ולצלם אותו ואת עילם, אבל החליקה לי הרגל לטבילה במים הקפואים. זה לא היה כיף בכלל, קר ורטוב ומעצבן, אז נעמה ואני עמדנו בתצפית כעוסות וצפינו באחרים נהנים.
בדרך חזרה מהמפל מעיין החליקה קצת וגם היא טבלה רגל אחת במים. גם היא לא נהנתה מכל הסיפור, אבל הצלחנו להתגבר ביחד. מזל שהקראוון קרוב, ויש בגדים יבשים ונעליים יבשות…
משם נסענו כמה עשרות מטרים לתוך הכפר, הצטיידנו בפינוקי בוקר מהחנות היחידה שם, ואפילו פגשנו בציפור קיאה. יש באיזור הזה הרבה מהן, ויש בכל מקום שלטים שמסבירים עליהן ומזכירים שאסור להאכיל אותן. תומר צילם אחת עומדת על שלט שמסביר עליה, כנראה גם היא רצתה ללמוד משהו על עצמה. זה התוכי האלפיני היחיד בעולם, ומאוד גאים בו כאן.
500 מטרים קדימה התחיל טיול נוסף, למפל גבוה שנקרא 'קערת הפונץ' של השטן'. הדרך אליו מתפתלת בעלייה, ויש המון מדרגות. הילדים התלוננו כל הדרך שקשה, ואין להם כוח, וכמה מדרגות אוף. כשהגענו למעלה, השתמשתי בטריק הורי ידוע, והטלתי עליהם לספור כמה מדרגות יש, ואחרי שהצטלמנו ונהנינו למעלה, ירדנו בחזרה. הילדים, חדורי מטרה, ירדו בזריזות וספרו בהתלהבות את המדרגות. היו 392. עילם הוכתר לאלוף המרדגות, אחרי שעלה וירד את כולן לגמרי בעצמו!
רציתי לטייל במסלול נוסף, קצר למדי, אבל הילדים סירבו ברוב קולות, ויצאנו לדרך לכיוון כרייסטצ'רץ'. הדרך עברה בנעימים, בלי שום עניינים מיוחדים. קנינו פאי נחמד בדרך (חם וטרי ישר מהתנור!) ובארבע כבר הגענו לעיר.
הילדים שיחקו קצת ואחר כך התקלחנו כולנו, התלבשנו יפה ונסענו לפארק העירוני להיפגש עם אורי ואליסה. (אורי עובד ברפאל ועושה כאן דוקטורט, יש להם שני בנים בני 8 ו-4). בפארק היה אירוע לכבוד השנה החדשה במיוחד לילדים, עם דוכני מזון, מוזיקה, מתנפחים, וללא אלכוהול. בשמונה בערב הייתה ספירה לאחור, לטובת הילדים שלא יהיו ערים בחצות. אחרי זה קיפלו את המתנפחים, המוזיקה השתנתה והאירוע הפך 'בוגר' יותר. זה היה הסימן שלנו לאכול גלידה ולהתקפל משם. קבענו להיפגש בשנה הבאה (כלומר, מחר) עם אורי ואליסיה, ולבלות יחד.
לילה טוב ושנה אזרחית טובה!
משפחת פלג מטיילת בניו זילנד 