היום בילינו בחברת משפחת גנוני- אורי, אליסה, עילי ומעיין. הם אירחו אותנו בביתם והראו לנו מקומות של 'מקומיים'. התחלנו את הבוקר בארוחת פנקייקים אצלם בבית (באדיבות השף תומר), טיילנו קצת ברגל- עילי הראה לנו את בית הספר שלו (המון דשא, מגרש רוגבי, מתקנים מגניבים, נחל), אורי הראה לנו חלקים מהאוניברסיטה (המון דשא, נחל, ברווזים). בצהריים נסענו לקטוף פטל אדום וטעים ושטנו אל diamond harbour, שם אכלנו ארוחת צהריים וטיילנו קצת. השייט הוא בסירה על תקן אוטובוס, רק כמה דקות לצד השני של המפרץ. הים היה די רגוע, בצבע טורקיזי למדי, אפילו ראינו קצה של דולפין מבצבץ לרגע.
כשחזרנו אחרי הצהריים אורי ואליסה הציעו לקחת אותנו למקום עם נוף יפה, אבל שהנסיעה אליו קצת קשה- בדרך צרה על פי תהום. מיד הסכמנו.
אכן, נסיעה מפחידה, אחת המלחיצות שהיו לי. עכשיו כבר אפשר לגלות שפחדתי, בעיקר בקטעים שבא מולנו אוטו אחר והיינו צריכים לזוז ימינה על קצה המצוק, מזל שהצטיידתי בנהג מיומן (וחתיך). טיילנו על המצוק בערך שעה, וזה אחד המקומות המהממים ביותר שראיתי כאן ובכלל בחיים. הים כל כך יפה, טורקיז זוהר, מצוקים גולשים בחדות למים. באוויר מתעופפים שחפים ואלבטרוסים (אולי) וצוללים למים לדוג.
כשהשמש התחילה לעשות סימנים של שקיעה, החלטנו לחזור, כדי לא לנסוע בדרך המפחידה בחושך. נפרדנו בצער, וחזרנו לקמפינג שלנו.
מחר אמור להיות אחד משיאי הטיול- שחייה עם דולפינים, אני מקווה שלא נתאכזב.
לילה טוב!
משפחת פלג מטיילת בניו זילנד 