יום הולדתי הארבעים הגיע וחלף, בשקט יחסי. קיבלתי יופי של ברכות מהילדים, נעמה כותבת כל כך יפה! היא מצליחה לעשות את כל טעויות הכתיב האפשריות, למשל במילה 'תכעסי'- טחאשי. גם סוג של כשרון… נראה שאין לה שום חוש לזה, אומרים שזה גנטי, אז אולי היא לא שלי. היא עבדה על הברכה במשך שבועיים, כל פעם מוסיפה עוד קצת, מידי פעם באה לשאול לגבי איחולים שונים (סיפרה שתומר אמר לה לא לכתוב סתם מזל טוב או יום הולדת שמח, אלא ברכות מהלב). יום אחד שאלה אותי אם 'שתלכי הרבה לשירותים' זה איחול טוב, כמובן שבאותו יום סבלתי משלשול, הילדה מכשפה!
בניצוחן של שקד ויונה, תומר הצליח לקחת אותי ללילה במלון כרמים השווה. היה ממש כיף! הלכנו ביחד לחוג יוגה, ובמשך שעה וחצי כמעט התפתלנו בתנוחות משונות, שקענו במדיטציה, התרכזנו בקצה האף שלנו ומאוד השתדלנו לא לצחוק נורא. האוכל שם מעולה, אז אכלנו המון, ובעיקר היה נהדר להיות קצת לבד ביחד.
למעשה, מסתבר שלהיות בת ארבעים די מרגיש אותו דבר כמו שלושים ותשע, אז נראה לי שאשרוד את הסיפור הזה. שליש מאחוריי, נשארו עוד שניים. כיף.
משפחת פלג מטיילת בניו זילנד 