בשבת האחרונה הדרמנו לעין עבדת, כדי לקחת חלק בסיור צפרות משפחתי. יום אפריל קיצי קיבל את פנינו בנגב היפה כשחברנו לשאר המשתתפים- המשפחה המורחבת- וערן המדריך החמוד. התחלנו את הסיור בעבדת, בהסבר קצר על הצפוי לנו- ציפורים- ופנינו להיילייט של הסיור: צפייה בנשרים מקננים!
במילה אחת- מדהים! בעזרת משקפות שהבאנו והטלסקופ המשוכלל של ערן צפינו בנשרים מקננים במצוק ממול. אפילו איתי שכח שהוא כועס כשהצליח לאתר בעצמו קן נוסף עם נשר וגוזל. אפילו הצלחנו לראות את הגוזלים מרימים ראש כשאבא או אמא נשר מקיאים להם ישר לתוך הגרון את ארוחת הבוקר. יאמי. ממש מרגש לראות אותם כך בטבע, כמעט בלתי נתפס.
ערן הסביר לנו על ציפורים נוספות וניסה להראות לנו אותן, חלקן היו מהירות מידי בשבילנו, אבל חלק הצלחנו לראות, ובעיקר נדבקנו בהתלהבות של ערן, ובתשוקה שהוא מביא איתו. בין הציפורים שבאו לפגוש אותנו- עיט ניצי, טריסטרמית (זאת מארץ עיר), חימריה חלודת זנב ועוד שמות שכנראה הוא המציא על המקום.
את החימריה הוא שמע בזמן שנסענו לכיוון עין עבדת, עצרנו ופרקנו מכלי הרכב וערן הראה לנו איך הוא משמיע קולות מוקלטים של חימריה זכר, והזכר האמיתי- שהוא מאוד טריטוריאלי- בא לבדוק מי זה והתקרב אלינו לבדוק אם זה אנחנו. מגניב!
בהמשך הגענו לשמורה, טיילנו לאורך הנחל והילדים טבלו את הכובעים במים (רק בחלק שמותר, כמובן), פגשנו יעלה יפה שטיילה על המצוק מולנו וכולם חוץ ממני ראו פסמון נח בכניסה למחילה שלו (אני התעכבתי לעזור למעיין ובינתיים הוא ברח). תומר ניחם אותי שמדובר בסתם חיה דמוית עכבר גדול ומכוער…
בדרך חזרה בהליכה בתוך השמורה, אני צעדתי עם עילם ותומר התעכב ביחד עם ערן. בזמן שאנחנו הגענו לחנייה ואני ביליתי עם עילם בשירותים (אמא, יש לי קקי גדול!), הם הצליחו לראות עוד נשרים די מקרוב, וגם ראו עוד האכלה של גוזל! נפרדנו בצער מהציפורים והמשכנו לפיקניק באגם ירוחם.
שם התכבדנו בארוחה נטולת גלוטן וכל מיליון הילדים שיחקו והשתוללו. איזה משפחה כיפית יש לי!
משפחת פלג מטיילת בניו זילנד 